או יותר נכון… מה לא קורה לנו כשאנחנו חרדים?
בעת חרדה, אנחנו נכנסים לעולם וירטואלי סגור.
בעולם הזה אנחנו מונעים מעצמנו את השימוש באנרגיית החיים שלנו,
בשכל הישר
ובחלקים היצירתיים של המוח.
בזמנים אלו אנחנו זקוקים לחלקים הללו יותר מתמיד.
חרדה היא מנגנון הישרדותי,
אם אריה רודף אחרינו, חשוב מאוד שנדע להפעיל את מנגנון החרדה.
אבל כשהחרדה מתעוררת בשגרה ומנהלת אותנו בתחומי החיים השונים,
כמו חרדה שיפטרו אותנו,
או שבן הזוג יעזוב אותנו,
או שנחווה אירוע בריאותי,
או שמישהו יקר לנו ימות,
אנחנו בעצם נמצאים בעולם סובייקטיבי שצבוע בגוונים קודרים והוא עולם אפל מאד.
ככל שאנחנו חרדים יותר, החרדות מתגברות ונעות מאזור חיים אחד לאחר, כי כל מה שאנחנו מתמקדים בו מתעצם.
החשיבה מתערפלת, הפרשנויות שלנו את העולם נצבעות בגוון החרדה ואנחנו מרגישים אמיתית שזו המציאות האובייקטיבית שלנו- בכל רגע יכול לקרות משהו נוראי.
אז מה עושים כדי לצאת "מהכישוף האפל" הזה?
^ מודעות שזה מה שאנחנו חווים ושזו החוויה הפנימית שלנו ולא בהכרח המציאות שם בחוץ- הכרה.
^ בחירה אחרת! משהו אחד ולו הקטע ביותר שנחליט לעשות אחרת.
^ נשימות וגאליות- פעולה לגוף.
^ הבנה עמוקה של המנגנון ושל מה בשליטתנו ומה ממש לא – פעולה מנטלית.
^ זיהוי של שורשי החרדה וטיפול בהן – פעולה רגשית.
וגם, ביצוע פעולות ממשיות בשגרה שיזרימו בגוף ובמוח את כל החומרים הנכונים, למשל, תנועה, להיות עם אדם אחר.
וזאת רק ההתחלה…
יש עוגנים רבים שיכולים "להוציא אותנו מהסרט המכושף"
לירון.
מטפלת. מאמנת. אחרת
איזונים, חסרים ונתינה…
דווקא עכשיו, כשקשה, כשחסר, כשהכל לא ברור.
החוק הרוחני לאיזון אומר: "את מה שחסר לכם, תתנו"
יש כאן חוקיות מדהימה שפשוט עובדת.
הערת ביניים:
בימים אלו קצת רוחניות נותנת הרבה תקווה וגם לפעול קצת אחרת כדי לקבל תוצאות שונות זה תמיד טוב.
אז מה איכפת לכם להרוויח?
אז אם נחזור לחוק הרוחני בו אתם נותנים את מה שחסר לכם,
הניחו כי הנתינה היא כמעיין נובע.
אז למשל, אם קשה לנו להתרכז, ניתן את תשומת ליבנו המלאה לאחר.
אם חסר לנו רוך, נפגין אותו כלפי האחר.
ותמשיכו עם החסר שלכם ומה ולמי אתם נותנים את שחסר לכם.
המנגנון המופלא הזה יתחיל לעבוד ותמצאו את עצמכם לאורך זמן מתמלאים בדיוק במה שהיה לכם חסר.
תהיו טובים לעצמכם, תתנסו ואחרי שהרגשתם, ספרו לחבר
לירון.
מטפלת. מאמנת. אחרת.
